סרטי צילום ורגישות

עולם הצילום האנלוגי מורכב ממאות אם לא אלפי סרטי צילום, סוגים, חברות, צבעים ואיכויות.

אספנו לכבודכם, את ההצעות שלנו וקצת מושגים בסיסיים בסרטי צילום מסוגים שונים.

אז ככה, דבר ראשון- בתרגום לעברית כותבים ואומרים 'פילם', לא 'פילים'! גם לא ברבים. צורת הרבים בעברית לפילם היא 'פילמים'.

רגישות: כמה אור אני צריך בשביל לצלם?

אז ככה, על סרטי הצילום נוכל לראות ספרות, בד''כ בכפולות של 2, ולידם שלושת האותיות ISO'' שזה בעצם International Standard Organization, וזהו שם התקן לרגישות, גם בסרטי צילום וגם במצלמות דיגיטליות. האמריקאים קוראים לתקן 'ASA'- American Standard Association, ובעברית, אסא ואייזו.

לפי ויקיפדיה:

סרט הצילום שלנו הוא בעצם פלסטיק עליו יש שכבה הנקראת 'אמולסיה', שמורכבת מג'לטין(כן כן, החומר הזה שבא מעצמות של בקר, חזירים ודגים) והלידי כסף הרגישים לאור. ברגע שהסרט המצופה באמולסיה נחשף בעזרת המצלמה לאור, נוצרת תמונה 'סמויה' על גבו, אותה אנחנו נוכל לראות רק אחרי תהליך פיתוח, בו הסרט עובר כל מיני כימיקלים עד שמתקבלת התוצאה הסופית.

פרט להלידי הכסף, הג'לטין שעל גבי הסרט צילום שלנו ספוג גם בכל מיני מלחים, אלו יוצרים גבישים על גבי הסרט, כאלו שרגישים לאור, ככל שיש לנו יותר גבישים על הסרט, כך הסרט פחות רגיש לאור, והפוך – ככל שיש לנו פחות גבישים, הסרט רגיש יותר לאור.

אם יאמרו לנו שסרט ברגישות 100אייזו מתאים לשימוש ביום שטוף שמש, נבין כי סרט במהירות כזאת מכוסה בהרבה גבישים. מצד שני, סרט במהירות 1600 אייזו, מכוסה במעט גבישים.

על סרטי צילום שחל''ב (שחור לבן) הפעולה הכימית הזאת תראה כגוונים שייצרו פריים, בעוד שבסרט צילום צבעוני יש כימיקלים שצובעים את הפריים ע''פ האור הנקלט באמולסיה ומתקבעים בתהליך הפיתוח לאחר מפגש עם כימיקלים מסויימים.

 פוזיטיב נגטיב:

נגטיב: רוב הסרטים שנפתח, גם בשחל''ב, ייצאו לנו כתשליל, 'נגטיב' בלעז. את הנגטיב נוכל להפוך לפוזיטיב בכך שנפתח את הסרט לדפי פיתוח – למדנו במתמטיקה שמינוס כפול מינוס שווה לפלוס, וכך גם תשליל X תשליל = חיובי. עוד דרך להפוך תשליל לחיובי – סריקה, חלק מהסורקים חכמים ויודעים להפוך בזמן הסריקה את הסרט לפוזיטיבי, וחלק יישמרו לנו את הסריקה כנגטיב, ובעזרת 'פוטושופ' נשתמש בכלי הInvert ונהפוך את הסריקה לחיובית, פוזיטיבית.

פוזיטיב: סוג נוסף ומיוחד של סרטים הוא סרטי השקופיות – slides. הסרטים האלו יקרים יותר ובימינו הרבה יותר נדירים וגם צורת הפיתוח שלהם נדירה יותר (בארץ רק מעבדה אחת עדיין מפתחת סרטי שקופיות לפוזיטיב – פנדה מעבדות, חברינו הותיקים) סרטי שקופיות נועדו לשימוש במקרני שקופיות, כאלו אני מכיר עוד מילדותי כבן לאם מרצה לאמנות – התוודתי רבות לשימוש במקרן שקופיות ובשקופיות עצמן.

יש לנו כיום שלושה שיטות פיתוח סטנדרטיות.

c-41: תהליך הפיתוח הנפוץ ביותר בימינו. מכניסים את הסרט למכונה בה הוא עובר שטיפות כימיות עד שמתקבע ונשאר תשליל.

E6: שיטת פיתוח סרטי השקופיות, תהליכי E4 וE5 היו מסרטנים, ופותח תהליך הE6, שאמור להיות פחות מזיק לבריאות. סרטי השקופיות העוברות תהליך זה ייצאו פוזיטיביות, ואם ניקח סרט צילום שאמור לעבור תהליך 41C ונפתח אותו ב6E, גם הוא ייצא חיובי, וגם עם צבעים פסיכודליים להפליא. מה שמביא אותנו לדבר על Cross Process, פיתוח בהצלבה

http://crossprocessing.info/images/cross.png

X-Pro: החלק הכי הכי כיפי בצילום לומוגרפי! לפני הרבה זמן, מעבדה מסויימת לא שמה לב איזה סרט היא מפתחת, ובמקום לפתח את סרט השקופיות שהלקוח השאיר אצלם בתהליך E4,(זה היה ממש מזמן.) הם פיתחו את הסרט בתהליך C22 (אמרתי לכם שזה היה מזמן! מקביל לC41 של ימינו). הסרט יצא מוזר ומגניב בו זמנית, אך לא כל אחד מתחבר לסגנון ויכול להעריך את התוצרים אשר יוצאים בתהליך. התהליך קיבל את השם Cross Processing, פיתוח בהצלבה. במילים פשוטות – הפוך מלפתח בשיטה המקבילה לסרט.