פילם סוואפ 2020: לילך רז ועמית חכמוב
לפני כחמישה חודשים התחיל להתבשל לו פרויקט חדש, מרגש ומפתיע - פרויקט הפילם סוואפ הראשון של לומוגרפיה ישראל! הפרויקט חיבר יחד 9 צמדי צלמים וצלמות במגוון גילאים, מכל קצוות הארץ (ואפילו מעבר לים) שהחליפו ביניהם סרטי צילום בצורה אקראית, בלי לדעת בכלל עם מי הם חולקים את הצילומים שלהם.
הפרויקט יצא לדרך בתקופה מאוד לא פשוטה לתנועה, ליצירה ולפיתוח סרטים במעבדה, בחלק מהתקופה שלושת הדברים האלו היו אפילו בלתי אפשריים, אבל שום דבר לא עצר את הצלמים והצלמות שלנו.
אז אולי כל התהליך לקח קצת יותר זמן מהמתוכנן, אבל אין ספק שהציפיה הארוכה לא הייתה לשווא.
אנחנו שמחים ומתרגשים מאוד לחשוף את תוצרי פרויקט הפילם-סוואפ שלנו. בכל פעם נפנה את הזרקור לאחד מצמדי הפרויקט כדי שיהיה בשביל מה לחכות :)
#5 - לילך רז ועמית חכמוב
עמית, 34, גרה בתל אביב
צלמת קולנוע וטלויזיה ומרצה לצילום בספיר ו-H.i.t
"החיבור שלי לצילום פילם הוא גם תחילת החיבור שלי לצילום בכלל. כשהייתי בת 15, אבא שלי לימד אותי לצלם ונתן לי את המצלמה הישנה שלו, Olympus om20.
מאז כבר יש לי כ-10 מצלמות פילם שאספתי, אבל עדיין מצלמת את הרב באולימפוס.
.אני תמיד אוהבת לעשות חיבורים בין אמנים/ות שונים/ות לכן הקונספט של הפילם-סאוופ קסם לי
.יש משהו מסקרן בתחושה של לסמוך על מישהו/יא שאת לא מכירה שישלים את העבודה שלך
.כשהגיעו התוצאות בחנתי כל תמונה ותמונה. בהתחלה ניסיתי לזהות את השכבות, את הצילומים שלי ושלה, להפריד. בצפייה שנייה כבר הסתכלתי על התמונה כפי שהיא, מצאתי את החיבורים
.הרגשתי שבמקומות בהם היה קשה יותר להפריד את השכבות נוצר משהו חדש
.לא חושבת שהייתי עושה משהו אחרת כי אהבתי את הניסוי כפי שהוא, גולמי ופרוע
.אני מאמינה שאעשה את זה שוב. רוצה לעשות סיבוב אחד לבד, לבחון כל מיני מחשבות שהיו לי לגבי ניגודיות של צבעים ואור. חושבת שהבנתי כמה דברים ואשמח לבדוק את זה יותר לעומק בפעם הבאה
כל חווית צילום הפילם טומנת בחובה אלמנט חזק של הפתעה. במקרה הזה החוויה הייתה עוד יותר מפתיעה ומסקרנת מהרגיל. בעולם המיידי שאנחנו חיים/ות בו לחכות למשהו הרבה זמן מרגיש כמו תרגול טוב לגוף ולנפש. מצאתי את העונג שבציפייה ליצירה ואת החופש לתת לאדם זר את המושכות על היצירה שלי. שילוב האלמנטים הזה לא מתרחש רבות בעולמי וזה תענוג אמיתי להצליח לתת לזה מקום."
כדי לראות עוד צילומים של עמית לחצו כאן
לילך, 49, גרה בבני עטרות, בעלת סטודיו בתל אביב.
צלמת פורטרטים ואמנות.
"הגעתי לעולם הצילום אחרי המון שנות הייטק. דווקא בגלל זה יש לי משיכה (גם) לצד הלואו-טקי שלו: צילום אנלוגי, פיתוח פילם ביתי, הדפסה עם כימיקלים מראשית עולם הצילום.
הפרויקט ענה לגמרי על הציפיות שהיו לי. הוא אילץ אותי לשחרר שליטה (תרפיה מעולה לקונטרול פריק כמוני), נתן לי ״תירוץ״ לשוטט עם המצלמה ויצר תחושת שייכות לקבוצת צלמים עם חיבה משותפת לצילום אנלוגי (למרות שלא נפגשנו).
נהניתי מהגילוי של התוצרים. חלק מהדימויים היו ממש הפתעה נעימה. יש בהם (באופן לא צפוי) משהו מאוד שלם ויוצא מהם איזה רגש שלא תוכנן.
בעקבות הפרויקט הזה רתמתי חבר שהוא צלם מסן פרנסיסקו לפילם-סוואפ בין יבשתי.
מקווה בהמשך לחבור לעוד חברים צלמים ממקומות שונים ורחוקים לשיתוף פעולה אנלוגי כסוג זה.
מאוד שמחה שהשתתפתי ביוזמה הזאת. לפעמים השגרה משכיחה כמה הנאה אני מוצאת בשיטוט עם מצלמת פילם, זה מחבר לקצב ותשומת לב שונים לגמרי מאלו של היומיום.
הפרויקט הזכיר לי את זה (ובעקבותיו ימי הקורונה עזרו לי להוריד הילוך ולצלם המון צילום אנלוגי)."
כדי לראות עוד צילומים של לילך לחצו כאן
.
החיבורים שנוצרו בין הצילומים של עמית ולילך מספרים סיפור פואטי ועדין של אורבניות וצמחיה השלובים זה בזה.
הפרוייקט נוהל ע"י הלומוגרפרים הישראלים מאיה יעקובי ועומר קורט בחסות אינטרפוטו תל-אביב. תודה לכלל הצלמים והצלמות שלקחו חלק.
© כל הזכויות שמורות ללומוגרפיה ישראל, אינטרפוטו בע"מ ולצלמים המצויינים בכתבה, ט.לח.