מי זה הדינוזאור AUTO GRAFLEX ?

 באופן די מפתיע מבחינתי, פנה אלי עומר, לאחר שפירסמתי כמה תמונות בעמוד הלומוגרפיה בפייסבוק, וביקש שאספר על מצלמת האוטו-גרפלקס שלי וגם קצת על עצמי. על עצמי אני אכתוב, ואשתדל לא להאריך כי אני למשל, משתעמם מביוגרפיות.

הרומן שלי עם צילום הוא די ארוך והתחיל כנראה כשהשתתפתי בכתיבת ספר המחזור. זה היה בשנת 1985. הייתה לי מצלמת אגפא פוקט עם התקן פלאש חד פעמי שמרכיבים כשצריך תאורה נוספת. על ההתקן היו 20 נורות חד פעמיות. הסרט היה 110 מ"מ.

מה שמיד הבנתי שלא תמיד חשוב עם מה אתה מצלם תמיד לצלם לצלם ולצלם. לתעד! מתוך עשרות ולפעמים מאות תמונות תמונה אחת תצא הכי טובה. ה MASTERPIECE  .זה הכלל שמנחה אותי.

יום אחד ,לפני חמש  שנים בערך. קראתי בYNET  על טרנד חדש שנקרא לומוגרפיה. שמתי את הכתבה במועדפים ואמרתי לעצמי שבהזדמנות הראשונה אני צריך לקחת את הזורקי של אבא שלי לתיקון. בחנות שנכנסתי אליה אמרו לי שחבל על הכסף וככה הלומוגרפיה נעצרה לעוד שלוש שנים והדיגיטלי המשיך. אבל עם הזמן גיליתי שהמצלמה הדיגיטלית שלי עומדת יותר ויותר ואני מתעד פחות ופחות.

יום בהיר אחד נסענו כל החבר'ה לטיול אופניים אורבני בירושלים. עד שכולם התאספו הסתובבתי בשוק הפישפשים של רחוב בן יהודה. ו פ ת א ו ם מה אני רואה? מצלמת קודק  יפהפיה  שלא הכרתי. האמת היא שיותר רציתי את החצובה אבל התחלתי להתענין מה זה בכלל קודק רטינה וגיליתי שאני בכלל בכלל לא מכיר את ההיסטוריה של הצילום או האבולוציה של המצלמות.

מפה לשם התחלתי לבנות אוסף קטן שאני קורא לו "אבני דרך בצילום". האוסף כולל גם אמצעי מדידת אור וגם מספר מצלמות שאני מעריך ככאלה ששימשו קפיצות מדרגה, כל אחת בתורה בצילום.

אני משתדל שכל מצלמה באוסף שלי גם תעבוד. בשביל זה יש לנו את יעקב מ"מצלמת הזהב" שהלוואי שיכולתי להיות זבוב בחנות שלו וללמוד את מה שהוא יודע. איש חביב בעל ידע מדהים.

 ובנוגע לדינוזאור אוטו גרפלקס.

כשהיפנים עוד היו אך ורק דייגים וסמוראים האמריקאים והאנגלים הובילו את טכנולוגית המצלמות. חברת גרפלקס הוקמה ב 1887 ושרדה עד 1967. אם רצית לקנות משהו ברמה של ניקון היום, בחרת גרפלקס אז.

אלה מצלמות רפלקס בפורמט רחב. מאוד אמינות ובעיקר, יכלו לצלם במהירות של עד 1/1000.דבר שאין לזלזל בו בעידן הקיטור ועל זה היה עיקר הפירסום שלהם.

ניתן למצוא המון חומר באינטרנט על מצלמות הגרפלקס.

אחד האתרים הטובים שמרכז חומר בנושא הוא

http://graflex.coffsbiz.com/

דף פייסבוק של אחד הפריקים העולמיים  לגרפלקס , לורן דה מיאולי, :

https://www.facebook.com/ldemiollis .

באופן כללי, מצלמות הגרפלקס היו לרוב,מצלמות לעיתונאים, אנחנו מכירים אותם מהסרטים של שנות השלושים והארבעים כשעיתונאי היה מפתיע עם איזה פלאש וגם שימשו במלחמת העולם השניה את צבא ארצות הברית להשגת מודיעין בזמן אמת הן על ידי חיל רגלים והן על ידי מצלמות שהותאמו לתצלמי אוויר.

http://www.youtube.com/watch?v=0Vp2DmA3MA8&feature=share

את המצלמה שלי מצאתי ב EBAY. מיד כשהיא הגיעה וראיתי במו עיני את המנגנון המיוחד שלה שעליו אני יסביר עוד מעט קלטתי שלזה צריך מישהו שמבין רק בגרפלקס.

אז מצאתי,קוראים לו צ'ארלס מאנדיי והוא גר בסאן פרנסיסקו. ושוב היתה המצלמה צריכה להיכנס לקופסה ולטוס חזרה למולדת.

צ'ארלס שלח מיילים יומיים על התקדמות השיפוץ. והרי דוגמה:

כמו שציינתי, מה שמיוחד מאוד במצלמה הזו הוא השיטה שבה נקבעות המהירויות. מאחר ולפני 130 שנה היה קושי טכני לבנות מנגנונים מהירים של תריסים, בוצעה החשיפה באופן יחסי.

באחורי המצלמה הותקן וילון שמגולגל על גליל.דומה מאוד לתריסים שאנחנו מכירים בחלונות שלנו.

כאשר אנחנו מרימים את התריס שלנו יש חריצים קטנים ואחר כך התריס נפתח יותר ויותר. על הוילון הותקנו חמישה מיפתחים בגודל שונה כשניתן לבחור בכל פעם מיפתח אחר.שמינית אינצ, שלוש שימיניות אינצי וכן הלאה עד אחד וחצי אינצ. בנוסף הותקן קפיץ חזק מאוד, שאפילו אני מתקשה עד היום לסובב, בתחתית. כשרוצים לצלם הוילון נמשך בעזרת הקפיץ כלפי מטה והחשיפה היא לאורך הנגטיב אבל באופן יחסי. בפועל הקפיץ לא מושך ב מהירות של 1/1000 אבל בגלל שהוילון הצר עובר בהדרגה לאורך הנגטיב מקבלים חשיפה שהיא כאילו 1/1000. ישראבלוף אבל עובד!

מה שמדהים בכל הסיפור הוא שאחרי 93 שנה המערכת עדיין אמינה. בימינו טלפון חכם פי כמה מהמצלמה שלי או מצלמה פי כמה משוכללת לא מחזיקה יותר מחמש שנים אצל בעליה.

אביטל נתנזון