ניסוי כלים: גיל לוין ופנטום 8
לפני כמה זמן, קיבלתי לידיי מאינטרפוטו את הסרט החדש של לומוגרפי- פנטום 8. סרט שחור-לבן 35 מ״מ ברגישות של 8 איזו. בתור חובב סרטים איטיים, הסרט הזה סיקרן אותי במיוחד. לקח לי הרבה זמן לסיים את הסרט הזה, אבל כמו בהרבה מערכות יחסים שמתפתחות לאט- יש לי תחושה שהיא תחזיק לטווח ארוך.
סרטים ברגישות נמוכה מתאפיינים בגרעיניות מאוד עדינה ובקונטרסט גבוה. סרט ברגישות כל כך נמוכה מציב גם אתגר טכני- אין הרבה תנאי תאורה שניתן לצלם בו ללא חצובה, אפילו בצמצם 1.4. אז בבוקר אביך שבו יצאתי לצלם בים במצלמת נקב שלי, לקחתי גם את הקנון עם הפנטום בתוכה. צמצם יחסית סגור כדי להאריך עוד יותר את זמן החשיפה, ולקוות שהגלים לא ייקחו את החצובה. כמה קליקים, ואז נגמרה הסוללה.
והתוצאות- תענוג! והקונטרסט, הו הקונטרסט! עם שחורים עמוקים ולבנים בוהקים, הסרט הזה מעניק קונטרסט מרהיב ביופיו (לטעמי), ויוצר קדרות ודרמה בפריים.
אז אחרי שקפצתי שוב לאינטרפוטו כדי להתחדש בסוללה, יכולתי להמשיך לדייט שני עם הפנטום 8. הפעם ניצלתי מפגש עם המשפחה במסעדה ברמת החיל בסוף איזה סגר, ובזמן שהם דנו על מנות ראשונות, אני הסתובבתי לצלם קצת בניינים. הקונטרסט הגבוה התאים לזוויות ולקווים החזקים. גם החדות המאוד גבוהה של הסרט, ללא גריין נראה לעין, הוסיפה לתחושה הגרפית של הצילומים.
את הדייט השלישי עשינו בשלישייה והזמנתי גם את יאיא. לסשן פורטרטים קצרצר באור טבעי. כאן האתגר הטכני כבר ניכר. הייתי צריך לצלם בשמש, או לרדת למהירויות מאוד נמוכות גם בצמצם 1.4 כדי להצליח לצלם. בשביל לצלם בכל זאת באור חלון, עמדתי אני בחוץ, ואת יאיא שמתי ממש צמוד לחלון, כדי לקבל כמה שיותר אור. וגם אז ירדתי למהירות 1/20. בלי חצובה. היה לי ברור שחד במיוחד זה לא ייצא, אבל סרט ניסוי כלים- אז למה לא? התוצאה כאן לפניכם. חוסר החדות בשל מהירות התריס זה עניין של טעם- כאן אני חי עם זה בשלום, כי יש משהו מספיק חזק באווירה וברגש שעובר שגורם לפריים לעבוד לטעמי. אבל מה שקורה לגווני העור- פשוט נפלא! המעבר בין החלק הבהיר בקדמת הפנים לצל השחור העמוק יוצר יופי ייחודי ומהפנט. אם בצילומי הבניינים קשה להבדיל אם מדובר בצילום דיגיטלי או פילם, כאן תחושת הפילם קופצת החוצה. הסרט הזה הוא חלק מסדרת הקינו (Kino) של לומוגרפי, שזו סדרה של סרטים קולנועיים. ויש כאן תחושה קולנועית חזקה ודרמטית שאני מאוד אוהב.
דייט רביעי עוד לא היה לנו, ואין לי ספק שיהיה. אני רוצה עוד סשן פורטרטים באור טבעי, הפעם בחוץ. להמשיך לעבוד עם אור רך אבל בטבע, לראות את הצמחייה והנוף נעלמים לתוך השחור ואת הגוף בהיר זורח לעומתם. ועוד סשן אחד בסטודיו. וגם לראות איך נראה גוון עור כהה. ופילטר כתום בצילום נוף. בקיצור, אני הולך להתחדש בעוד כמה סרטים כאלה. ויש לי תחושה שזו תחילתה של ידידות נפלאה.
גיל לוין הוא צלם ומורה לצילום ב״סטודיו גברא״, בשנה האחרונה הקים ביחד עם הצלמת אתי נמיר את FILM.IT, ושם הם מלמדים סדנאות צילום בנקב, וקורסי פיתוח פילם והדפסה בחדר חושך. כלל הצילומים בכתבה זו צולמו עם מצלמת קנון EOS 1N.
© כל הזכויות על הצילומים שמורות לגיל לוין