סיבוב עם הלומואינסטנט סקוור

אמצע נובמבר ועדיין - יש שמש, תיירים בים, אנשים מסתובבים והלומואינסטנט המרובעת קורצת לי ומבקשת לצאת לסיבוב.

אז לקחתי אותה לסיבוב, טעונה בקסטה טריה של דפים מהפורמט המועדף עליי בתחום הצילום המיידי (ובהמשך אפרט מדוע) ויצאנו לסיבוב קצר בכרם התימנים ובחוף ירושלים בתל אביב.

מה הקסים אותי בלומואינסטנט סקוור? פרט לעובדה שהיא לומוגרפית בכל רמ"ח תכונותיה: ג'לים צבעוניים, שליטה על החשיפה, חשיפות כפולות ומכופלות, שלט לצילום, מראה קטנה לביצוע סלפי, הוקסמתי בעיקר מהמנגנון המתקפל, שנותן וייב של פעם למצלמה, כאילו הייתה מצלמת אקורדיון, מנגנון כזה לא היה קיים עד כה במגוון הלומוגרפי והמצלמה נותנת קריצה נחמדה לפולרואיד SX-70, המלכה הבלתי מעורערת של הצילום המיידי של המאה הקודמת.

ולמה אני כל כך אוהב את הפורמט המרובע של אינסטקס?

הפורמט המרובע של אינסטקס הוא בול באמצע- בין המיני שבגודל של כרטיס אשראי, לרחב שבגודל של שני כרטיסי אשראי (לאורך), אנו מקבלים תמונה מרובעת, שנכנסים אליה לא מעט פרטים. קומפקטית אך ניתן להנות ולהזכר ברגע בו היא צולמה. אני נהנה מהפורמט הזה כי הוא מיוחד יותר ובתחושה האישית שלי התמורה שווה הרבה יותר מפורמטים דומים.

אל תשכחו להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו ולשתף צילומים לומוגרפיים ואנלוגיים שלכן ושלכם!