ניסויים וצילומים אלטרנטיביים
עומר יאיר, 30/10/14
כשמדברים על צילום אלטרנטיבי, כנראה שמתאים יותר להתחיל מהסוף. אפשר היה לספר על אבות הצילום - נייפס, דאגר, טלבוט או אולי אפילו על פרדריק סקוט ארצ'ר אבל הכי קל יהיה לבחון את הצילום בהווה. אינסטגרם, היפסטמטיק, לומוגרפיה וטרנדים נוספים חולקים את אותה כמיהה לאסתטיקה שונה מהאסתטיקה הדיגיטלית. הניקיון הכירורגי של הצילום הדיגיטלי יצר צבא של צלמים המחפשים אפשרות אחרת - אפשרות אשר הם מצאו באלבומי התמונות הישנים של הוריהם. המראה האחר של העולם האנלוגי עם מגוון ה"לכלוכים" שהוא מציג פתח צוהר לעולם חדש ומהר מאוד האסתטיקה שלו נכנסה למיינסטרים.
הייצוג הדיגיטלי של האתסטיקה הזאת לא הובן כראוי. האתסטתיקה אשר מתוארת כמראה של פילם וצילום אנלוגי, רחוקה מאוד מהמקור. אותם אלבומים אשר היוו את ההשראה למראה ה"חדש" הם צילומי חובבים אשר בד"כ צולמו עם מצלמות בינוניות ומטה והכי גרוע - הם פותחו בחנות הצילום השכונתית שהעדיפה לחסוך בכימיקלים טריים. התוצאה היא ה"לכלוכים" וסטיות צבע שהורגלנו לראות כפילטרים באינסטגרם אך למעשה מקורם בתקלות בתהליך הצילומי - לפעמים באשמת הצלם, לפעמים באשמת המצלמה ובעיקר באשמת המעבדה.
חשוב להבין כי אין היום תהליך דיגיטלי המסוגל להשתוות להדפסה אנלוגית טובה בכל פרמטר שיבדק - חדות, קונטרסט, מנעד גוונים,... השם הרע מבחינת האיכות שיצא לתהליכים האנלוגים נובע מהטעות הבסיסית במבט על אלבום התמונות הישן - אנו רואים אותו כפי שהוא נשתמר ולא כפי שהוא היה. זהו אמנם עוול אחד אשר נעשה לצילום האנלוגי אך העוול הגדול מכל הוא שצלמי הדור הדיגיטלי מעולם לא ראו בעיניהם הדפס אנלוגי טוב - הדפס מקורי ולא סריקה דיגיטלית שלו על גבי מסך מחשב.
הצלמים האלטרנטיבים הם אלו אשר הבינו את התפיסה המוטעית והחלו במסע בזמן לשחזר את תהליכי הצילום ההיסטורים, מסע שאין ממנו חזרה. מי שחווה את הקסם בתהליך אלטרנטיבי לא יכול להזיז סליידרים בלייטרום. אף תמונה על מסך, טובה ככל שתהיה, לא תשאיר את הרושם של הדפסה פיסית. קיימות כל כך הרבה שיטות אלטרנטיביות להדפסה וצילום שיהיה קשה לתאר או לסכם את הייחוד של כולן בפיסקה אחת.
בשיטת 'קרבון טרנספר' למשל, מתחילים עם אמולסיה משכבה של ג'לטין מעורבב עם צבע מים על נייר זמני. האמולסיה נחשפת לאור אולטרא-סגול בהדפסת מגע ואח"כ מצמידים לאמולסיה את המצע הסופי של הדימוי (נייר לצבעי מים/זכוכית). בשלב האחרון מפתחים את "הסנדוויץ'" שהתקבל באמבט מים חמים. בתחילת הפיתוח במים מפרידים את הנייר הזמני שהחזיק את האמולסיה מהמצע הסופי ואז חלקי הג'לטין שלא נחשפו לאור נמסים. המדפיס נותר להתבונן בערפלי צבע המשתחררים מהדימוי וביניהם נגלית תמונה עם מנעד גוונים עשיר במראה כמעט תלת-ממדי. כמו להתבונן בצמח הפורח ולקבעו לעולמי עד בשיא לבלובו.
בדומה לצורת העבודה של פילם, מגוון שיטות עושות שימוש בהלידי כסף כחומר הרגיש לאור, ביניהן הדפסת מלח. שיטה זו חוזרת לימי הצילום הבראשיתיים ואף דומה מאוד לשיטת הקלוטייפ שהמציא טלבוט בשנת 1833. בתהליך זה מספיגים ניירות במי מלח ותחת אור אדום מורחים על הנייר תמיסת כסף. הכסף מגיב עם המלחים בנייר והופך להלידי כסף הרגישים לאור. לאחר שהנייר התייבש, חושפים בהדפס מגע לאור שמש או מנורה אולטרה סגולה. בהדפס כסף אין צורך בחומר מפתח ותוך שניות אפשר להבחין באמולסיה מתפתחת לכסף מתכתי. בתום החשיפה מעבירים את הנייר בתמיסת קובע השוטפת את הלידי הכסף שלא התפתחו. בשלב זה להדפס יש גוון כתום חזק אך כשהוא יתייבש הוא יקבל גוון מחום עד סגלגל, תלוי בלחות ובהרכב האמולסיה. בהדפסות דיגיטליות ואף בניירות חדר חושך מודרנים האמולסיה יושבת בשכבה דקה מעל הנייר. הייחוד של הדפסות מלח הוא שהאמולסיה ספוגה בסיבי הנייר ולכן גם הדימוי נראה קורן מתוך הנייר אך עדיין שומר על מראה מט, שילוב שקשה לעין דיגיטלית לעכל.
אני יכול לכתוב ספרים על תהליכים, וכנראה שגם הייתי נוהג כך אם היה את המקום. מי שהדבר מעורר אצלו זיק של עניין יכול למצוא מידע רב ברשת, החל מאתרים המיועדים לצילום אלטרנטיבי, דרך פורומים וקבוצות פייסבוק לתהליכים איזוטריים. ישנם מספר תהליכים אשר לא דורשים ציוד מיוחד ואפשר לבצע אותם גם תחת מנורת ליבון חלשה כמו גאם-ביכרומט. חשוב לשים לב שחלק מהחומרים בתהליכים הללו מסוכנים ודורשים עבודה עם כפפות ומסכות - תקראו את האזהרות ותפעלו לפיהן. מצד שני לא צריך לפחד, ברב המקרים החומרים אינם מסוכנים יותר מהכימיקלים לפיתוח פילם. לעצלנים או למי שלא רוצה לערבב את הכימיקלים בעצמו, אפשר למצוא ערכות מוכנות לרב התהליכים אצל ספקי הצילום הגדולים מעבר לים.
צילום אלטרנטיבי לא מתאים לכולם. הקצב איטי להחריד ביחס למכונות הירייה הדיגיטליות של היום וצריך להיות מוכנים לתסכול מסויים בשלבי הלימוד הראשונים. אם יש לך סבלנות, אורח רוח, אהבה למלאכת יד, סקרנות ודגדוג רומנטי-נוסטלגי לתקופה קצת אחרת כנראה שהאצבעות שלך כבר מחפשות בגוגל עוד מידע על התחום.
עומר יאיר הוא בוגר צילום בבצלאל, מתעסק בהחיאת תהליכי צילום היסטוריים ובמחקר וירוסים פיננסים