מצלמה של עננים - LC-Wide בפריז
22/09/2018, עומר קורט
לפוסט הזה לקח כמעט שנה להתבשל במוחי, שכן, אני לא בטוח שאני מתחבר לפריז יותר מדי כעיר לטיול.
לרוב כשאני מטייל, אני לוקח איתי לפחות שתי מצלמות, למסע לפולין לפני כמה שנים טובות לקחתי אולימפוס OM ודיאנה+ עם עדשה רחבה. ככה, בשביל הגיוון. הפעם החלטתי להסתכן ולקחת רק את הLC-WIDE שלא השתמשתי בה יותר מדי, והחלטתי לשים את כל מבטחי במצלמה אחת. (חטאתי קצת בצילום עם הטלפון הסלולרי אבל זה פחות נחשב)
אז מה הדבר שהכי מזוהה עם פריז? כן, כנראה שהאייפל. כמעט מכל מקום הוא מציץ לו, מגדל שעד היום לא הבנתי אם אני אוהב או שונא, אם אני נהנה שהוא נכנס לי לפריים או שלא, ואולי בכלל האייפל הוא הנושא של הפריים?
ומה עוד? נהר הסן, גשרים, מנורות רחוב יפיפיות שאין ככה סתם בארץ
ועננים. המון עננים. כאלה שמשפיעים קשות על הפריים. ואצלי - אני מאשים אותם בחוסר ההשראה שהיה לי בביקור הזה.
הטענה העיקרית שלי נגד פריז היא שהכל מאוד יקר - למה היפסטר מסכן שכמותי שרגיש לחלב צריך לשלם 6 יורו על קפה גדול על סויה בסטארבאקס? ובינינו? גם המצלמה לא חיבבה את פריז כל כך, כי בארצינו הקטנטונת היא משקיעה מעצמה ונותנת תוצאות פי אלף יותר טובות, אבל לפחות היא כן אהבה את העננים שלא עזבו אותנו בביקור הזה ואת האייפל שקרץ חצי מהזמן
בקיצור, The future is analogue